שבעת המינים – שבועות

שבועות, שבועות, חג יפה כל כך.

חג שבועות הינו חג בעל משמעות רבה ומשמחת, חלק מהאנשים אינם מכירים לעומק את מנהגי החג, משמעותו ודברים נוספים חשובים לא פחות. לעומת חגים אחרים בהם הבקיאות בכל הקשור לחג טובה בהרבה, לדוגמא: ראש השנה, יום הכיפורים ועוד. המקרה של חג שבועות הוא ללא ספק שונה משאר חגי ישראל והבקיאות בכל הקשור לחג לקויה בחסר. במאמר הבא ניתן למצוא פרטים נוספים ועובדות מעניינות על אחד ממרכיבי זהות החג וחלק בלתי נפרד מחג שבועות, שבעת המינים.  

מידע כללי על החג

לחג שבועות יש כמה שמות נוספים לדוגמא: יום הביכורים, חג מתן תורה, חג הקציר ועוד. פרט נוסף על החג הוא זה שחג השבועות הוא השני מבין שלושת הרגלים. שלושת הרגלים אלו הם שלושה חגים מהתורה בהם מתבקשים חוגגי החג לבצעה שלוש מצוות אשר מייחדות את החג משאר החגים. הראשון הוא פסח (מכיוון שעל פי התורה השנה מתחילה בניסן) השני חג שבועות והשלישי סוכות. לפי לוח השנה העברי תאריך החג הינו – ו' בניסן. על פי המקרא, בתאריך זה בני ישראל קיבלו את התורה ואת שני לוחות הברית, על כן אחד מבין שמותיו של חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. שם נוסף שניתן לחג שבועות הוא יום הביכורים בעקבות שם של הקורבן שנהגו להקריב בחג ומכיוון שהתאריך בו נחגג החג מסמן את תחילת עונת הביכורים, תקופה בה ניתן לקצור את פירותיה המשובחים של ארץ ישראל. 

ארץ חיטה ושעורה

לעומת חלק רב מהחגים, לחג שבועות אין הרבה שירים המזוהים עם החג כמו לחנוכה, פורים וכדומה אך השיר שאולי הכי מזוהה עם החג מדבר על שבעת המינים. שבעת המינים אלו הם למעשה שבעה מיני גידול שונים אשר מוזכרים לראשונה בתורה, בספר דברים באים לתאר את הקרקע החקלאית והפוריה בארץ ישראל. הודות לקרקע זו זכה עם ישראל בגידולי חקלאות כמו ירקות ופירות מובחרים. כפי שצויין קודם לכן שם נוסף לחג השבועות הוא חג הביכורים. על פי המילון, ההגדרה של ביכורים הם למעשה היבול הראשוני של השנה אבל לא של כל סוגי הגידול אלה של שבעת המינים בלבד ולכן מזוהים שבעת המינים עם חג שבועות. לפי המסורת בעבר היו עולים בני ישראל לבית המקדש אשר שכן בירושלים ומביאים עימם את הפירות משבעת המינים בתור מנחה לכהנים העובדים במקדש.  

שבעת המינים

להלן שבעת סוגי המינים המוזכרים במקרא תיאור הקרעקע הפוריה אשר עליהם נאמר המשפט: "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל". 

מהם שבעת המינים

1. חיטה – ממשפחת הדגנים, מצרך חשוב אשר מהווה חומר גלם למוצרים רבים שחלקם הכרחיים לקיום כמו קמח, לחם ועוד.
2. שעורה – גם השעורה הינה ממשפחת הדגנים זהה מאוד לחיטה מהרבה בחינות כמו למשל הערך התזונתי שלה שמאוד מזכיר את של החיטה. היית חומר גלם שימושי עבור בני אדם אך גם בעיקר עבור בעלי חיים שונים.
3. גפן – פרי עתיק ומפורסם מאוד בעל מגוון מינים שונים אשר ניתן להשתמש בו גם לאכילה של הפרי המתוק בנוסף, על ידי מעיכת פירות ניתן להכין ממנו את אחד המשקאות העתיקים ביותר בעולם, יין. בשונה משאר המשקאות על היין ישנה ברכה משל עצמה והיא: "בורא פרי הגפן"
4. תאנה – פרי מתוק, עסיסי ומזין אשר מזוהה עם ארץ ישראל בכך שהגידול שלו בארץ מתקיים כבר מזה אלפי שנים (על פי ממצאים ארכיאולוגים). 
5. רימון – פרי בעל ערכים תזונתיים גבוהים ובריאים מאוד, ביהדות הרימון משול ומסמל דברים נוספים ולכן הרימון מוזכר מספר פעמים במקרא ומזוהה גם עם חגים נוספים ובאופן כללי עם המזרח התיכון. 
6. זית – מוזכר במקרא בעיקר בזכות השמן המשובח שניתן להפיק אודות הפרי, עץ זית ידוע כצמח בעל אריכות ימים והשמן פופולרי ומפורסם עד היום בזכות הערכים הבריאותיים שלו ונחשב לשמן מזין. בעת העתיקה שמן זית היה פופולרי עוד יותר מכיוון ששימש הזית כמקור עיקרי לשמן לטובת פעולות שונות. 
7. תמר – בשונה משאר הגידולים שדיברנו עד כה לתמר היה ערך רב בעת הקדומה. לא רק שמדובר בפרי מתוק ובריא שניתן לשמור ולאכול אותו גם בטווח הרחוק, אלה שגם הצמח עצמו כמו ענפי העץ, העלים וחלקים נוספים שימשו כחומרי גלם שהיה ניתן להשתמש בהם למגוון מטרות שונות. העלים הרחבים של העץ סיפקו מחסה (סכך) מפני השמש והגשם, בעזרת סיבי התמר ניתן להפיק מין חבלים לטובת שימושים רבים כמו הכנת סלסלות, שרשראות ועוד. יש לציין כי התמר אינו נזכר בשם שאנו מכירים כיום ובמקרא היה מכונה התמר כ – "דבש". 

מה לתמר ולדבש?

הסיבה העיקרית לכינוי הנ''ל מגיע בעקבות דבש תמרים (סילאן), דבש מתוק לא פחות מאשר דבש המגיע מפרחי בר אך טעמו מעט שונה. סילאן הינו סוג של דבש אשר המרכיב העיקרי בסילאן זה תמרים, יש לבשל את התמרים ולאחר מכן לסחוט אותם כדי לקבל מרקם נוזלי שמזכיר במראהו דבש דבורים. דבש התמרים היה פופולרי מאוד בעת העתיקה אך בעל שימוש רב גם בימינו אנו. 

מה מיוחד כל כך בשבעת מינים אלו?

השאלה עשויה לעלות היא למה מבין כל הגידולים שיש בארץ נבחרו דווקא שבעת אלו. התשובה היא מגיע מכמה סיבות. ראשית ישנם מספר פרמטרים חשובים בהם כל שבעת הגידולים מאוד זהים. את מרבית הגידולים ניתן לאכול כאשר הפרי טרי ובשל אך גם ניתן לאכול ולהנות מהפרי לא פחות גם בטווח הארוך בצורתו היבשה. ענבים לצימוקים, תמר מג'הול, דבלה (תאנה מיובשת) ועוד. זהו מאפיין המייחד את הפירות הללו מפירות אחרים. בנוסף בזכות גידולים אלו ניתן להפיק מצרכים נוספים. למשל מהזית שמן זית או מהתמרים דבש תמרים סילאן, גפנים יין ולמעשה מכל שבעת המינים ניתן להפיק ערך מוסף מצרך חיוני כלשהו.

איפה עוד מוזכרים שבעת המינים?

מלבד חג שבועות ניתן למצוא את שבעת המינים בעוד כמה הקשרים ביהדות ובחגים נוספים לדוגמא: 

ט''ו בשבט – חלק ממנהגי החג זה לאכול פירות יבשים וכפי שצויין חלק משבעת המינים הם פירות שניתן לאכול גם בגרסתם היבשה ולא טריה בלבד ולכן מזוהים עם חג הט''ו בשבט. 

סוכות – על פי המסורת היהודית נצטווה עם ישראל לבנות סוכה וכדי שהסוכה תהיה נאה יותר יש לקשט אותה באמצעות תליה של שבעת המינים עצמם או בצורה סינתטית בסוכה להענקת מראה צבעוני לסוכה. 

איפה עוד ניתן להבחין בשבעת המינים?

לא רק עבור סוכות מקומות רבים המזוהים עם היהדות כמו בתי כנסת, בתי מדרש ואף בכמה בתי ספר אשר מקושטים בפסיפס, ציורים ועיטורים של שבעת המינים על הקירות והחלונות כדי להעניק מראה נאה יותר למבנה.

לסיכום

לחג השבועות מאפיינים ומנהגים רבים כפי שציינו הבקיאות בכל הקשור לחג מעט דלה בעיקר על שבעת המינים. שבעת המינים בעלי משמעות ייחודיות וחשיבות רבה במסורת בהיסטוריה של העם היהודי. שבעת המינים מסמלים גם את העם היהודי בכמה מובנים ובנוסף גם את אדמתה של ארץ ישראל ועל כן החשיבות הרבה והייחודיות שיש לשבעת מיני גידול אלו.